בית משפט מחוזי קבע: יש להמתין עם מכירת דירת המגורים המשותפת

בית המשפט המחוזי בבאר שבע החליט כי דירה משותפת של זוג שנמצא בהליכי גירושין לא תוצא למכירה, למרות שהדבר עלול לפגוע בזכות הקניין של הגבר.

זוג הנמצא בהליכי גירושין המחזיק דירה יחד הגיעו לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע לאחר שהגבר דרש למכור את הדירה. האישה ושתי בנותיהם עדיין מתגוררות בדירה המדוברת ולכן ביקשה למנוע את מכירתה.

בית המשפט לענייני משפחה באשדוד נעתר לבקשת הבעל וב"כ לפירוק שיתוף מיידי והורה כי הדירה של בני הזוג תמכר כבר עתה מבלי להמתין להכרעה סופית בסוגיות הרכוש המשותף של בני הזוג. עוה"ד גיל שחף ממשרד 'שחף ושות', המומחים לגירושין', המייצג את האישה, ערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. עוה"ד שחף טען כי האישה מעוניינת לרכוש את החלק של בעלה בדירה אך עליה להשיג לפני-כן את הסכום המבוקש, בין היתר האישה עתידה לקבל כספים מהבעל במסגרת ההכרעה הסופית בסוגיות הרכושיות בין בני הזוג.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וטען כי דרישה מהאישה למכור את הדירה במהירות האפשרית עלולה לפגוע באופן חמור בממונה. לבסוף סיכמה השופטת גאולה לוין: "מועד פירוק השיתוף בדירה ידחה וייעשה יחד עם ההכרעה ביתר ענייני הממון והרכוש בין בני הזוג".

עוה"ד גיל שחף מוסיף: "אנו מברכים על החלטת השופטת לוין. החלטת בית המשפט לענייני משפחה למעשה פוגעת בבטחון וביציבות של האשה והבנות והיתה גורמת לטלטלה קשה. כמו כן, ההחלטה פגעה בזכות הקניין של האשה, שעה שמעוניינת לרכוש את חלקה בבית אולם באמצעו של ההליך המשפטי אין בידה כספים לשם רכישת חלקה בדירת המגורים וממילא עומדות סוגיות הרכוש והממון בין בני הזוג להכרעה סופית. זכות הקניין הינה זכות חשובה, אולם מעליה זכויות יסוד חשובות וביהמ"ש המחוזי השכיל להבין זאת". 

בימ"ש מינה אפוטרופוס חדש- בניגוד לרצונה של החסויה

בית המשפט לענייני משפחה דן לאחרונה במקרה משפחתי קשה, שבמסגרתו ביקשו אם ושני בניה להפסיק את המינוי שלהם לאפוטרופוסים של אחותם בת ה-40, המתמודדת עם מחלת נפש. בדיון גילה השופט יחסים בעייתיים בין בני המשפחה על רקע מצבה הקשה של הבת, וחרף התנגדותה – הורה למנות לה אפוטרופוס חדש.

בית המשפט לענייני משפחה הורה למנות אפוטרופוס חדש- בניגוד לרצונה של החסויה.

מדובר במקרה בו בית המשפט התרשם כי קיימת מערכת יחסים מורכבת בין בני משפחה, אשר שימשו כאפוטרופוס על החסויה. אם ושני ילדיה (אחים של החסויה) שימשו כאפוטרופוס על הבת , בת כ-40 הסובלת מסכיזופרניה קשה ממנה היא סובלת ב-20 השנים האחרונות.

האם ושני האחים, האפוטרופסים, פנו לבית המשפט בבקשה להפסיק את המינוי שלהם לאפוטרופסים וזאת עקב בעיות שהתעוררו על רקע הטיפול באבי המשפחה, בן 84 הנמצא במצב סיעודי. האם והאחים טענו שאחותם מפריעה להם לטפל בו ולא מאפשרת להם להביא מטפל. האחות, לעומת זאת, טענה שהיא היחידה שמסוגלת לשמור עליו ולהגן עליו מפניהם.

בני המשפחה צירפו תיעוד פסיכיאטרי שלפיו האחות מתמודדת עם סכיזופרניה פרנואידית שהתפרצה בשנות ה-20 שלה. על פי התיעוד היא סובלת מאז ממצב פסיכוטי, מזניחה את עצמה, סובלת ממחשבות שווא, שומעת קולות, וסובלת מתחושת רדיפה והפרעה חמורה בלוגיקה.

מנגד, טענה החסויה, באמצעות ב"כ כי היא מסתדרת בכוחות עצמה וכי אין צורך בכלל במינוי של אפוטרופוס.

בסיכומו של דבר קבע השופט שני: "נדרש מינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש גם יחד"

עו"ד גיל שחף מוסיף: "לאחרונה חלו שינויים משמעותיים בחוק הכשרות המשפטית האפוטרופסות. בעבר, עם מינוי של אפוטרופוס על אדם, הופקעה מאותו האדם יכולת קבלת החלטות בענייניו הרכושיים ו/או הגופניים. מדובר באמצעי שיש בו פגיעה קריטית באוטונומיה וברצון החופשי של אותו האדם. כיום, בעקבות התיקון לחוק, ועל כך עו"ד גיל שחף מברך, המחוקק השכיל להבין שיש לשנות את המנגנון והתפיסה כולה. כיום, אדם בגיר, מעל גיל 18, יוכל למנות באמצעות "יפוי כוח מתמשך" שיחתם בפני עו"ד מוסמך, אדם ממונה, שיטפל בענייניו של האדם הממנה, בעת הצורך, כאשר בנסיבות מסוימות האדם הממנה לא יהיה מסוגל לטפל בעצמו ולדאוג לעצמו. בניגוד למינוי אפוטרופוס על אדם (בידי בית המשפט) בעניינים כלליים, באמצעות יפוי כוח מתמשך האדם הממנה יוכל לבחור באילו עניינים יוכל האדם שהוא מינה לטפל בו, אילו סוגים, באילו מקרים ויודגש כי רק באין אפשרות אחרת ובנסיבות שבהן אותו האדם שחתם על יפוי הכוח לא מסוגל כלל לטפל בענייניו שלו, אז יכנס לתוקפו יפוי הכוח המתמשך. גם כאן, המחוקק נתן משקל רב לרצונו של האדם ולאוטונומיה על גופו, רכושו ושאר ענייניו. במשרד "שחף ושות'" פועלים בימים אלו להכשיר צוות של עורכי דין מהמשרד שיעברו השתלמות מקיפה ויוסמכו להחתים על "יפוי כוח מתמשך". התיקון לחוק הוא בהחלט בשורה מעודדת, לאחר שבמשך שנים במציאות היתה דרישה של אנשים שרצו לעתיד לבוא להגדיר מי יטפל בהם כשלא יהיו מסוגלים לדאוג לעצמם, ולא היתה אפשרות חוקית לעשות כן."

עו"ד גיל שחף מתייחס לכתבה העוסקת בשמונה סיבות לגירושין, וחולק עליה.

לאחרונה פורסמה סקירה של 8 הסיבות המובילות לגירושין (כך לפי עיתון אמריקני). 

בין הייתר ניתן למצוא בכתבה כי סקס גרוע, חוסר הערכה , שפות אהבה שונות הם הסיבות לגירושין. 

http://www.israelhayom.co.il/article/484349

עו"ד גיל שחף, העוסק משנת 2002 בתחום דיני המשפחה ולאחר שניהל אלפי תיקי גירושין ונפגש עם אלפי אנשים שהיחסים ביניהם עלו על שרטון, צבר תובנות לגבי  הסיבות לגירושין.

לשיטתו של עו"ד גיל שחף, הסיבות שהובאו בכתבה בעיתון הן רק סימפטום למשבר בנישואין. 

סימפטום עם כל הכבוד אינה הסיבה ובכך עו"ד שחף חולק על האמור בכתבה. 

• הבסיס לקשר זוגי טוב הוא בטחון ויציבות התא משפחתי.
• פגיעה ביציבות ובבטחון התא המשפחתי היא מהגורם מספר אחד המוביל לסיום הנישואין.
• היציבות והביטחון שמערכת היחסים הזוגית זקוקה לו יכולה להיפגע בכמה דרכים:
  
• פגיעה כלכלית:  כאשר למשל הבעל מהמר כפייתי, או מבצע עסקאות גדולות בחשבון הבנק המשותף ללא ידיעת האישה, או כאשר האישה היא בזבזנית כרונית ומגדילה את הגירעון המשפחתי או אבטלה ארוכה של אחד מבני הזוג שאין התאוששות ממנה. פגיעה מסוג זה בהחלט יכולה להוביל לגירושין.
• פגיעה באמון:   כאשר הבעל או האישה מצויים בקשרים אישיים עם בן המין השני והדבר מתגלה. פגיעה שכזו בהחלט יכולה להוביל גם היא לגירושין. אגב נשים הרבה יותר סולבנטיות מגברים לעניין זה. 
• פגיעה פיזית או נפשית: אלימות פיזית או מילולית או כלכלית, פוגעת ביכולתו של אדם להרגיש בטוח ויציב ומובילה לגירושין פעמים רבים.
• פגיעה ביכולת להתפתח במישורים שונים: אחת הסיבות לאושר נעוצה ביכולת שלנו להתפתח, להפוך כל יום לגירסה טובה יותר של עצמנו. אם סוגרים עלינו, אם לא מאפשרים לנו להתפתח אישית, אם לא מאפשרים לנו לחוות חוויות, אם לא רוצים לראות אותנו צועדים קדימה....זו פגישה קשה שממנה אפשר להגיע בקלות לגירושין. 

עו"ד שחף סבור כי עם כל הכבוד לסקירה באותו עיתון אמריקאי, אין  בה אלא לספר רק את סופו של הסיפור מבלי באמת לגעת בעומקם של הדברים ובסיבות האמיתיות לגירושין.

תביעת גירושין: האישה דורשת מבעלה שימכור את חלקת הקבר שלו

הפעם מדובר בסיפור מורכב, של חלוקת רכוש בין שני זוג בהליך גירושין שמעורבים בו גם חלקות קבר שנרכשו לבני הזוג במהלך הנישואין.

תחילתו של הסיפור לפני כעשור, כשהבעל ואשתו עוד ניהלו אורח חיים תקין, אז רכש הבעל שתי חלקות קבר בבית עלמין גדול ושילם 50 אלף שקל לחלקה.

חיי הנישואין לא עלו יפה והאישה הגישה תביעת גירושין לבית הדין הרבני.

במסגרת התביעה טענה האישה כי הבעל צבר חובות ודרשה מהבעל למכור את חלקת הקבר שלו על מנת לכסות את החובות שצבר.

הבעל מסרב לעשות זאת. להגנתו טען כי “יש לה חלקת קבר איתי ומצדי שלא תיקבר לידי אם היא לא רוצה“. 

דייני בית הדין שלחו את בני הזוג להגיע לפשרה בטרם יכריעו בנושא. 

עוה"ד גיל שחף מוסיף: הכרעה בסוגיה זו  תהיה בהתאם לרישום הקברים על שם בני הזוג. ככל שמדובר ברכוש/זכות הרשום על שם אחד מבני הזוג, וחל עליהם חוק יחסי ממון, הרי שלא ניתן לחייב את אותו בן זוג למכור את הרכוש הרשום על שמו בלבד.  ככל שמדובר ברכוש הרשום על שם שני בני הזוג, האישה תוכל לבקש פירוק שיתוף בנכס/בזכות  כאילו למשל הייתה זו דירת מגורים בבעלות משותפת.  

על הגירת ילדים בניגוד להסכמת אחד ההורים

בתחום דיני המשפחה יש כפילות בערכאות השיפוטיות. יש את בית המשפט לענייני משפחה ויש את בית הדין הרבני.  פעמים רבות הצדדים "משחקים" ומלהטטים בטיעונים שונים ומשונים. 

 זוג יהודים, אשר נישאו בקנדה והתגוררו בקנדה במשך 10 שנים, עלו ארצה. 

כחצי שנה לאחר עלייתם ארצה הגיש הבעל תביעת גירושין לבית הדין הרבני במסגרתה כרך את נושא משמורת הילדים.

בדיון שהתקיים בבית הדין, האישה הצהירה על כוונתה לשוב לקנדה והתנהל בנושא דיון ארוך ומפורט במסגרתו הבעל הביע התנגדות למהלך. בסיכום הדיון, הוחלט בהסכמה לדחות את המעבר לקנדה שנה לאחר מתן הגט.

מספר חודשים לאחר מתן הגט, האישה הגישה בקשה לבית הדין לאפשר לה להגר לפני תום השנה בטענה כי לא הצליחה להתאקלם ולמצוא עבודה בארץ, אולם בעלה לשעבר התנגד לבקשה ולראשונה העלה טענה כי בית הדין אינו מוסמך לדון בנושא כיוון שנושא הגירת הקטינים לא נכרך במפורש בתביעת הגירושין שהגיש.

בית הדין הרבני האזורי לא קיבל את טענתו של האב אודות חוסר סמכות. בית הדין פסק כי הוא דווקא כן מוסמך לדון בנושא לאור ההסכמה המשתמעת מהתנהלות הצדדים בדיון הקודם, ומאחר שנושא משמורת הילדים נכרך כדין, ולשיטתו הוא כולל בתוכו גם את הדיון בשאלת מקום מגורי הקטינים.

הבעל ערער על ההחלטה זו לבית הדין הרבני הגדול ונדחה. 

במאמץ אחרון לביטול "רוע הגזירה" הוא פנה לבג"צ.

יצוין כי ההלכה הנוהגת בעניין זה היא שדרושה כריכה מפורשת של נושא ההגירה על מנת להעניק סמכות לבית הדין הרבני לדון בו ואין להסתפק בכריכת משמורת הילדים בלבד.

אולם בבג"צ הוחלט כי במקרה המסוים הזה התובע הביע בהתנהגות ובשיתוף פעולה בדיון להגירה הסכמתו לסמכות בית הדין הרבני.

בהחלטת בג"צ צויין כי ניתן להתרשם מהבעת הסכמתו של התובע בהתאם לדיון הארוך שעסק בשאלת ההגירה ברבני טרם הגירושין, והעובדה שהתובע נטל בו חלק פעיל מבלי להעלות טענה באשר לסמכות בית הדין. התנהלות זו, קבעו השופטים, כמוה כהסכמה בדיון בסוגיית ההגירה, ועל כן בית הדין הרבני "קנה סמכות" לדון בנושא.

עוה"ד גיל שחף מסביר: "ככלל, סוגיות הקשורות לנישואין וגירושין נתונות לסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני. יתר הסוגיות: משמורת והסדרי ראייה, רכוש ומזונות נתונות לסמכותם המקבילה, הן של בית המשפט לענייני משפחה והן של בית הדין הרבני. על מנת שבית הדין יהיה מוסמך לדון בסוגיות שצוינו, יש לכרוך לתביעת הגירושין את הנושאים שבהם מעוניינים שבית הדין ידון בהם, לחילופין , בהעדר תביעת גירושין יש להגיש תביעות לבית הדין הרבני בנושאים שבהם מעוניינים שידון בהם.   צד להליך שאינו מעוניין להעניק סמכות לבית הדין הרבני לדון בנושא מסוים הקשור בגירושין עליו להעלות את הטענה להעדר סמכות בהזדמנות הראשונה ולא להשתהות עם העלאת הטענה."

סמינר הורה- ילד

רצינו לעניין אתכם ביוזמה ברוכה של יחידת הסיוע וויצו.

בחודש יולי יתקיים במלון "רמת רחל", בסמוך לירושלים, סמינר "הורה- ילד".

הסמינר מיועד להורה שאינו משמורן יחד עם ילדיו.

מטרת הסמינר להעמיק את הקשר בין ההורה לילדו, תוך הענקת כלים לתקשורת טובה יותר, והמשתתפים: ההורה והילדים משתתפים השתתפות פעילה במשך הסמינר.

משנת 2002 ליווינו מאות לקוחות בתהליך הפירוד הזוגי.

הילדים המשותפים, חלקם במשמורת האם, חלקם במשמורת האב, וחלקם במשמורת הורית משותפת.

לפירוק התא המשפחתי ישנן השלכות משמעותיות הן כלפי ההורים והן כלפי הילדים.

ההיבטים הרגשיים הם בעלי משמעויות ארוכות טווח. חלק מהילדים מגלים סימני רגישות גבוהים, חלקם מדחיקים רגשותיהם.

לאחר הליך הפירוד, ואף במהלכו, יכולה להשתנות  מערכת היחסים בין ההורה שאינו משמורן לילד.

כעת, ההורה והילד צריכים להתרגל למציאות חדשה.

לשם כך, חשוב שההורים יקבלו כלים כיצד להעמיק את הקשר עם ילדיהם, לרבות התקשורת והקשר הרגשי עם הילדים.

לעיתים, יכולה להיווצר אצל ההורה שאינו משמורן תחושה שאינו מעורב מספיק בחיי הילד, תחושה שהקשר הרגשי יתרופף בעקבות המרחק הפיסי, וזה יכול להוביל לתחושה של תסכול.

אנו, בשחף ושות', מאמינים מאוד בצמיחה ושכלול היכולות.

אנו פועלים בעצמנו להשיג זאת ודוחפים את לקוחותינו קדימה, בכל עניין שאפשר.

כהורים לילדים, מומלץ מאוד להעשיר את ארגז הכלים שלנו. ככל שהוא רחב יותר כך אנו מפתחים את היכולות ההוריות שלנו.

העשרת הכלים היא נכונה בכל גיל ואינה תלויה כלל במספר הילדים שלנו.

המדיה החברתית עוזרת לנו להנגיש את המידע שנמצא ברשת בתחום הורות וחינוך הילדים, אך העמקת קשר רגשי עם הילד היא חשובה ביותר!

הסמינר הוא הזדמנות טובה לזמן משותף הורה- ילד, להעמקת הקשר בין ההורה לילד, לפנאי ולכיף.

הרשו לעצמכם ולילדיכם את הזמן החשוב הזה.

זה לא עוד אחד מהבילויים בבית מלון, זה סמינר שתוכלו להפיק ממנו ערך רב.

לפרטים  אודות הסמינר תוכלו לפנות ליחידת הסיוע הקרובה לאזור מגוריכם.

מצ"ב קישור:

התקשרות מול יחידות הסיוע

שלכם,
גיל שחף, עו"ד

בית הדין ביטל צו ירושה שניתן לאחייניו של המנוח שטענו שלא הותיר ילדים. הבן התגלה וירש את כל הונו של אביו.

הפעם מדובר בסיפור מסובך של עימות סביב ירושה בין אחייניו של יהודי עתיר נכסים, תושב זר, מדרום אמריקה, לבין בנו "לכאורה".

.

לפני כשבע שנים נפטר התושב הזר.

אחייניו של המנוח בארץ הגישו בקשה לצו ירושה  לבית הדין הרבני  וטענו כי המנוח היה ערירי ללא ילדים.

בקשתם נתקבלה  והוצא צו ירושה שבמסגרתו חולקו בין האחיינים כספים השייכים לעיזבון הדוד המנוח.

כעבור שלוש שנים, פנה אדם לבית הדין הרבני בטענה כי הנו בנו של המנוח  וביקש לבטל את צו הירושה שניתן לטובת בני דודיו.

המבקש ביקש להוכיח על סמך מסמכים ועדויות כי אכן הוא בנו של המנוח.

בית הדין הרבני פתח בחקירה מעמיקה על מנת לבחון את הסוגייה , ואף שלח מטעמו חוקר מיוחד, הרב הראשי  לשעבר של אורוגוואי, שנסע לעירו של המנוח, בשליחות בית הדין, על מנת להתחקות אחר צאצאיו של המנוח, אם היו בכלל.

הרב גבה עדויות במקום מגוריו של המנוח , בדק מסמכים וקבע  כי אכן המבקש הוא בנו האמיתי של המנוח.

בית הדין הרבני האזורי ביטל את צו הירושה הראשון לאחיינים והוציא צו ירושה חדש לזכות בנו של המנוח.

בפסק הדין פרטו הדיינים את מעשה הרמייה של האחיינים והם חוייבו בהחזר הוצאות החקירה והמשפט ובקנס משמעותי לאוצר המדינה.

האחיינים ערערו  לבית הדין הרבני הגדול וטענו כי המבקש  איננו בנו של המנוח. לדבריהם הוא לא היה בקשר עם הוריו שלושים שנה, לא נכח בהלוויה ולטענתם הוא אינו בנם. הם דרשו בדיקת רקמות למרות שהמוריש נפטר זה מכבר ומנוחתו כבוד בבית הקברות.

ברוב של שניים מתוך שלושת הדיינים, נדחה ערעור האחיינים. 

הדיינים, בדעת הרוב, ציינו כי התמונה שעלתה מעיון בתיק בבית הדין הרבני האזורי ברורה. בית הדין האזורי לא חסך מאמץ כדי להביא לברור העובדות לאשורן. בית הדין לא רק הסתמך על מסמכים ועדויות כי גם ניהל חקירת עומק ושלח שליח מיוחד לאורוגואי. הדיינים קבעו כי ידיהם של האחיינים אינם נקיות ולכן אין מקום לבדיקת רקמות מיותרת.

האחיינים לא אמרו נואש, וכנגד החלטת בית הדין הרבני הגדול בערעור הגישו עתירה לבג"ץ אשר נדחתה על הסף. 

השופט מני מזוז: "בית הדין הגדול הסביר באופן מפורט כיצד פועלים הדיינים במטרה להגיע להכרעה צודקת, ואין לראות באופן עבודתם זה משום פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי".

עורך דין גיל שחף, מנהל תיקי עזבונות וירושות משנת 2002 מסביר: " גם כאשר ניתן צו ירושה זה לא סוף פסוק. כאשר מתעוררות נסיבות חדשות,לעיתים אף שנים רבות לאחר מתן צו הירושה, ניתן לעתור לביטול צו הירושה שניתן והמצב המשפטי חוזר לקדמותו. "

עורך דין גיל שחף מסביר, באמצעות סרטונים בהגשתו, על סוגיות שונות בתחום הירושות, הצוואות והעיזבונות.

מעוניינים לקבל במייל סרטונים?

לחצו כאן, הרשמו וקבלו מאיתנו במייל